⇤ Back
Tel Aviv at Night
18/12/2020
צילום לילי הוא סוג של קסם. העיר לובשת כולה עשרות צבעים חדשים, מאירים, מנצנצים, מתחלפים. שלטי ניאון, תאורת רחוב, רמזורים ופנסי מכוניות - כל אחד מוסיף נדבך נוסף לאחר שתיקה שלווה לאורך שעות היום. היכולת להכיל את כל האורות האלו - את כל הסיפורים האלו - בתמונה אחת, היכולת לאזן אותם ולגרום להם לדבר אחד עם השני, היא אמנות בפני עצמה. וזה משהו שלא עשיתי כבר הרבה מאוד זמן - כנראה שכבר בערך עשור, מאז שהתנסתי לראשונה בצילום לילה בסין עם מצלמת הכיס שאבי קנה לי לקראת הטיול הגדול במזרח.
לכן, לקחתי את עצמי ואת ציוד הצילום שלי ביום שישי אקראי כלשהו, ניקיתי מאבק את החצובה שלי, ויצאתי אל המרינה בעיר. השארתי את רוב הפרמטרים של המצלמה קבועים לאורך כל הערב, והתמקדתי העיקר באיזון-הלבן של התמונה, ובסיפור שכל שינוי מספר. הנה כמה מהתמונות שאהבתי מאותו ערב - ערב שהבטחתי לעצמי שלא יהיה האחרון. צילום לילה הוא קסם, ואני מאוד אוהב קסמים.
Night photography is magic. It’s an entirely different thing, a whole other skill-set. The city embraces a new color palette, provided to it by its infinite lights - neon signs, street and traffic lights, passing cars - all sleeping or simply unnoticed during daytime. Balancing these lights to tell the right late-night story using a camera is art by itself. And it’s something I haven’t practiced for a long time, probably for about a decade, since I travelled to China, photographing lantern-lit alleys and red rear-lights.
And so, I packed up my gear after a random Friday dinner, dusted-off my tripod, and headed towards the city’s marina to dust myself off too. I kept the shutter speed and aperture fixed through out most the night, practicing manual focus and different white-balancing options. Here are my favorites photos of that night, which I promised myself will not remain a one-time thing. Night photography is magic. I love magic.